שחיקת מעמדו של החקלאי- מקבלת רוח גבית מבג"ץ

הרפורמה בחקלאות, הנותנת עדיפות לתוצרת זרה, פוגעת פגיעה משמעותית בהכנסותיו של החקלאי המקומי, וממשיכה מגמה ארוכת שנים שעיקרה הרעת מעמדו של החקלאי, שחיקת מעמדו הציבורי וסימונו לא אחת כאויב הציבור. אם לא די בכך, הרי ששתי החלטות תקדימיות של בג"ץ, שהתקבלו לאחרונה, ועוסקות בהפקעת אדמות חקלאיות וביכולת של רמ"י לבטל הסכם חכירה לדורות – בשני המקרים ללא פיצוי, מחזקות את החשש מפני העתיד לבוא.

בפסק הדין בעניין הפקעת אדמות של חקלאי המושבים בצרה ובני ציון, קובע בג"ץ, בהחלטה דרמטית,כי החקלאים לא יקבלו פיצוי כספי על הפיכת שטחי החקלאות שלהם לפארק נופש מטרופוליני. בג"ץ לא קיבל את טענות החקלאים כי מגיעות להם זכויות פיתוח ב- 15% משטחי הקרקע שישמשו להקמת הפארק, וכן דחה את הטענות כי הקמת הפארק תגרום להם מטרדים מצד הנופשים של הסגות גבול ופגיעה בגידולים החקלאיים.

פסק דין תקדימי זה מצטרף, כאמור, אל החלטת בג"ץ מיום 29/8/21 הקובע כי לרשות מקרקעי ישראל היכולת לבטל זכויות בנחלה למי שעשה שימושים חורגים שאינם למטרות ולצרכי חקלאות.

לחקלאי המצוי בקרב ממושך ורב מערכות על תדמיתו ופרנסתו

אפשרות להיוון הנחלה תוך כדי הסדרתה. מהלך זה ינתק את בעל המשק מרמ"י ותעבירו ממצב של בר רשות למצב של חוכר לדורות או לבעל רישום בטאבו.

זוהי המלצת חברת נחלת אבות.