header

רמי 1550 – תוספת בנייה, שינוי ייעוד או ניצול, פיצול מגרש

בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960 החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום כ"ב באייר תשע"ח (7 במאי 2018) כלהלן:

 

הגדרות

 

אזורי עדיפות לאומית כמפורט בהחלטת מועצה מספר 1537 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה.
בנייה נמוכה מקרקעין לבנייה למגורים שאינה בנייה רוויה.
בנייה רוויה  – בנין הרשום כבית משותף או ראוי להירשם כבית משותף על פי חוק המקרקעין, ואשר יש בו לפחות ארבע יחידות דיור ולפחות שתי קומות, ולפחות יחידה אחת בכל קומה.
דמי היתר  – תשלום עבור זכויות נוספות או שונות במקרקעין, עבורן לא שולמה לרשות תמורה.
הקצאה לבינוי בפועל  – הקצאה בה שולמה תמורה עבור חלק מהזכויות המוקנות בתכנית שהייתה בתוקף בעת ההקצאה.
במגזר העירוני – במגורים (לרבות בנייה למגורים בישובים קהילתיים) –בהקצאות קרקע למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990.
במגזר החקלאי – בהרחבות – שטח אשר בגינו שולמה תמורה בהתאם להחלטות מועצה 612, 737,1180 וכן בנייה בהקצאות להחכרת מגרשי מגורים בנויים במושבים בהתאם להחלטת מועצה 914.
חוזה חכירה הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעל זכויות במקרקעין המסדיר את תנאי החכרת המקרקעין.
חוזה חכירה מהוון חוזה חכירה אשר תשלומי דמי החכירה, המשולמים על פיו, שולמו מראש לכל יתרת תקופת החכירה.
חוזה פיתוח הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין יזם המייעד קרקע לבנייה למטרת מגורים/ תעסוקה ונכס ציבורי, בתנאים שאישרה רשות מקרקעי ישראל.

בהתקיים תנאיו של חוזה זה זכאי היזם להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה.

חוכר בעל זכות חכירה בעת הגשת הבקשה.
מוסד ציבורי עמותה רשומה על פי חוק העמותות או חברה לתועלת הציבור הרשומה בפנקס החברות לתועלת הציבור בהתאם לסעיף 345 לחוק החברות או הקדש ציבורי כמשמעו בסעיף 26 לחוק הנאמנות הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסי והכנסות המוסד הציבורי משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, וכן מוסד שנקבע על ידי ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי ואושר על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי, בין בדרך כלל ובין לעניין מסוים.
מטרה ציבורית מטרה שעניינה דת, תרבות, חנוך, מדע, בריאות, אמנות, רווחה, התיישבות, עלייה, ספורט, מחקר וכן מטרה שהוגדרה על ידי ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית ואושרה על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית.
נכס ציבורי נכס אשר הוקצה למטרה ציבורית והחוזה כולל את התנאים הבאים:
  1)       נכסים אשר הוקצו עד ליום 16.5.1965 הכוללים אחד מן התבחינים המפורטים להלן:
  –          שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן או שווה ל – 2% מערכו המלא של המגרש כקבוע בחוזה החכירה.
  –          העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בחוזה החכירה שווה או קטן מ – 60% מהשומה, תחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי.
  2)       נכסים אשר הוקצו מיום 17.5.1965 ואילך, הכוללים שניים מהתבחינים המפורטים להלן:
  –          שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן מ – 4% מערכו המלא של המגרש כקבוע בחוזה החכירה.
  –          העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בחוזה החכירה שווה או קטן ל – 60% מהשומה, תחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי.
  –          הנכס הוקצה בפטור ממכרז.
פיצול מגרש חלוקת מגרש המוחכר על פי חוזה חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן המאפשר לבנות על המגרשים שנוצרו מספר יחידות דיור גדול יותר או מספר מבנים אחרים גדול יותר, מכפי שהותר על פי חוזה החכירה.

פיצול מגרש יתאפשר בהתאם לתכנית מאושרת או תשריט חלוקה מאושר על ידי מוסדות התכנון.

שטח מבונה שטח כולל המותר לבנייה, לרבות שטח שאינו מקורה, כמשמעותו בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב – 1992.
שינוי ייעוד ייעודם של המקרקעין, כפי שהוגדר בחוזה החכירה, שונה במוסדות התכנון ואושרה תוכנית חדשה המתירה יעודים נוספים במקרקעין או שינוי שימוש ממטרת החכירה בחוזה בהתאם לתוכנית התקפה במועד ההקצאה.
שינוי ייעוד נלווה שינוי יעוד החל על שטח שאינו עולה על 20% מהשטח הבנוי או מזכויות הבנייה שהוקנו.
שינוי ניצול כאשר אושרה תוכנית חדשה במוסדות התכנון במסגרתה הוגדלו זכויות הבנייה במקרקעין כלהלן:
  בבנייה נמוכה למגורים – תוספת יחידות דיור לשטח המוחכר מעבר לתוספת של יחידה אחת להבדיל מתוספת בנייה שמשמעותה תוספת זכויות שבעקבותיה לא תהיינה יותר מ – 2 יחידות דיור למגרש בסך הכל.
  תעסוקה ונכס ציבורי  הרחבת מבנה קיים או הקמת מבנה נוסף,שבעקבות מימושם יגדלו אחוזי הבנייה (עיקרי + שירות) שנוספו למגרש למעלה מפי שניים מאלו שהוקנו בחוזה החכירה.
תוספת בנייה תוספת שטח בנייה למבנה קיים ו/או תוספת זכויות בנייה, המשמשים למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:
  1)       בבנייה צמודת קרקע למגורים – לא תתווסף, בעקבות מימוש תוספת הבנייה, יותר מיחידה אחת ובלבד שהמגרש אינו ניתן לפיצול סטטוטורי.
  2)       תעסוקה ונכס ציבורי – תוספת הבנייה תהא במסגרת הרחבת המבנה הקיים או הקמת מבנה נוסף, שבעקבות מימושם לא יגדלו אחוזי הבנייה במגרש למעלה מפי שניים.
תוספת בנייה בבניין רווי קיים למגורים תוספת זכויות בנייה או תוספת יחידות דיור.
תעסוקה תעשייה, מלאכה, תעשייה עתירת ידע, אחסנה משרדים, מסחר תיירות, מלונאות ותחנת דלק למעט חקלאות ו/או גידולי בעלי חיים.

 

  1. כללי

1.1.         רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") תיגבה דמי היתר עבור מתן הסכמתה לבעל זכויות להפיק מהמקרקעין הנאה נוספת על זו שרכש, בגבולות שטח ההקצאה המקורי.

1.2.         במגרש ששטחו עד 280 מ"ר, ששולמה בגינו תמורה לרשות בעת ההקצאה על פי הקצאה לבינוי בפועל, תכיר הרשות בתמורה זו כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית התקפה בעת ההקצאה.

1.3.         במגרש ששטחו מעל 280 מ"ר, ששולמה עבורו תמורה לרשות בעת הקצאת המקרקעין עפ"י הקצאה לבינוי בפועל, תתנה הרשות את הטיפול בבקשות על פי החלטה זו בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבנייה המבוקשות בהיתר הבנייה – אשר לא שולם עבורן בעת ההקצאה המקורית. לאחר מיצוי זכויות הבנייה על פי התוכנית בעת ההקצאה, ותשלום עבורם כאמור, תיגבה הרשות דמי היתר כאמור בהחלטה זו.

1.4.         לחוכר תינתן אפשרות לרכוש את זכות הבעלות בעת ביצוע הפעולות המפורטות בהחלטה זו, בכפוף להחלטות המועצה הרלבנטיות, ובכך לייתר את תשלום דמי ההיתר.

1.5.         דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר – הבקשות על פי תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת) התשע"ז – 2017 המפורטות בנספח א' – לא תחייבנה קבלת אישור מהרשות כתנאי להגשתן ולא תחויבנה בתשלום דמי היתר. בקשות אשר מנויות בתקנות התכנון והבנייה ואינן נכללות בנספח א' תחויבנה אישור הרשות כתנאי להגשתן ותחויבנה בתשלום דמי היתר.

1.6.         פטורים מתשלום דמי היתר:

1.6.1.    נכס ציבורי בגינו נחתם חוזה בדח"ש סמלי והמטרה המבוקשת תואמת למטרת החכירה המקורית והנכס משמש למטרה זו בפועל.

1.6.2.    נכס בגינו נחתם הסכם מכר.

1.6.3.    נכס בו נרכשה זכות הבעלות או קיימת זכות להקניית זכות הבעלות ללא תמורה, כאמור בהחלטת מועצה 1520 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה.

1.6.4.    בעלי עיטור גבורה – לתוספת בנייה במגורים בלבד.

1.6.5.    חוזה חכירה מהוון הכולל זכויות עתידיות.

1.6.6.    בקשות במסגרת הליך רישוי מקוצר המפורטות בנספח א'. בקשות להיתר בשטח העולה על המפורט בנספח א' יחויבו בתשלום דמי היתר.

1.7.         בעל זכויות בהסכם פיתוח המבקש לרכוש זכויות נוספות או שונות מהזכויות שנרכשו ישלם דמי היתר מהוונים בשיעור של 91%. בעל הסכם פיתוח ששילם היטל השבחה על בסיס שומה סופית עבור אותן זכויות בנייה זכאי להחזר תשלום היטל ההשבחה. בכל מקרה, תשלום דמי ההיתר לא יפחת מ 31% משווי הזכויות הנוספות על פי שומת הרשות.

1.8.         על שיעורי התשלום יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית.

1.9.         במידת הצורך הנהלת הרשות תקבע נהלים ליישום החלטה זו.

1.10.      בנייה או שימוש שלא בהתאם לחוזה החכירה

1.10.1.   בעת עריכת עסקה בהתאם להחלטה זו, כאשר קיימים בנייה או שימוש שלא בהתאם לחוזה החכירה (להלן: "שימוש חורג"), ייגבו דמי היתר מהוונים וכן תשלום בגין השימוש החורג (להלן לעניין החלטה זו: "דמי שימוש") כמפורט להלן:

1.10.1.1.   6% מערך הקרקע – באזור שאינו אזור עדיפות לאומית;

1.10.1.2.   4% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית ב';

1.10.1.3.   3% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית א';

1.10.1.4.   1% מערך הקרקע – באזור קו עימות.

על אף האמור לעיל, בתוספת בנייה בנכסי מגורים – בגין השימוש חורג ביחידה המקורית ו/או ביחידה נוספת שאושרה על יד הרשות יגבו דמי היתר בלבד ללא דמי שימוש.

1.10.2.   בנכסים ציבוריים יש לפעול בהתאם לסעיפים 3.3 ו – 4.3 להלן.

1.10.3.   אם לא ניתן לאשר את השימוש החורג מבחינה תכנונית יידרש החוכר להחזיר את המצב לקדמותו ויגבו דמי שימוש בשיעורים האמורים לעיל.

1.11.      ערכי הקרקע לחישוב דמי ההיתר ייקבעו על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים לשימוש בטבלאות ובמחירונים לערכי קרקע בכל סוגי השימושים ויעודי הקרקע.

1.12.      חוכר המבקש למצות את זכויותיו על פי החוזה הפרטני, לא יהיה זכאי להטבות המעוגנות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שנקבעו לאחר מועד תחילת החכירה.

1.13.      אם נקבע בחוזה החכירה המקורי כי לא יגבו דמי היתר, רשאית הרשות להתנות הסכמתה לביצוע אחת מהפעולות המפורטות בהחלטה זו, במימוש שאר הוראות החוזה לרבות הוראות שעניינן עדכון דמי החכירה השנתיים.

1.14.      העברת זכויות המתבצעת בד בבד עם ביצוע עסקת שינוי ייעוד, שינוי ניצול או פיצול מגרש פטורה מתשלום דמי הסכמה, בתנאי שהוגשה הבקשה להעברת הזכויות תוך 120 ימים ממועד חתימת הסכם המכר בין הצדדים. בבקשות להעברת זכויות שיוגשו לאחר 120 ימים מחתימת הסכם המכר בין הצדדים, ייגבו דמי הסכמה ודמי היתר על פי החלטה זו.

1.15.      זיכוי בגין שווי הקרקע במצב הקודם (הזכויות על פי החוזה כולל זכויות נוספות שנרכשו בעבר) יינתן רק בעסקת שינוי ייעוד ו/או ניצול.

1.16.      החלטה זו לא תחול על חוזים בהם לא מומשה מטרת החכירה.

1.17.      החלטה זו תחול על חכירה ועסקאות פיצול או שינוי ייעוד וניצול, ששטחם אינו עולה על 20 דונמים. יישום ההחלטה על חוזי חכירה ביחס למקרקעין מבונים אשר שטחם עולה על 20 דונמים יובא לאישור בפני הנהלת הרשות.

1.18.      הרשות תנחה את ועדות התכנון והבנייה בעניין הסכמתה או אי התנגדותה, הנדרשת לפי תקנה 17 (ב) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו – 2016, לבקשות להיתר שהוגשו על פי החלטה זו ותנאיה.

1.19.      הנהלת הרשות מוסמכת, ככל הנדרש, לקבוע נהלים ותחשיבים ליישום החלטה זו.

1.20.      בגין שינוי יעוד נלווה ישולמו דמי היתר כמפורט בסעיף 2 – תוספת בנייה להלן.

  1. תוספת בנייה

2.1.         תוספת בנייה במגורים

2.1.1.     הרשות תתנה את הטיפול בבקשה לתוספת בנייה בקיומו של חוזה חכירה מהוון.

2.1.2.    בנייה נמוכה

2.1.2.1.      באזור עדיפות לאומית א וקו עימות הרשות לא תגבה דמי היתר, למעט האמור בסעיף 1.3 לעיל.

2.1.2.2.      באזור עדיפות לאומית ב' ובאזור שאינו אזור עדיפות לאומית, הרשות תיגבה דמי היתר בשיעור 31% מהערך המעודכן של זכויות הבנייה הנוספות (עיקרי ושירות) במקרים הבאים:

2.1.2.2.1.       שטחה המבונה של יח"ד הקיימת יחד עם תוספת השטח המבונה ליחידה זו, עולה על 160 מ"ר (עיקרי ושירות) – התשלום יגבה עבור הזכויות מעבר ל 160 מ"ר.

2.1.2.2.2.       בקשה לתוספת הבנייה המהווה יח"ד נוספת, תחויב בתשלום דמי היתר החל מהמטר הראשון, ללא קיזוז שטחי בנייה שלא נוצלו ביחידה המקורית.

2.1.3.    בנייה רוויה – מהוונת

הרשות לא תגבה דמי היתר בגין תוספת בנייה בדירה בבניין רווי או ב"בניין רווי קיים למגורים" שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון לבנייה רוויה.

2.1.4.    דמי היתר או דמי חכירה מהוונים לאנשים עם מוגבלות בניידות

לא ייגבה תשלום דמי היתר/דמי חכירה מהוונים, בגין שטחים הנדרשים מבחינה פונקציונלית לתפקודם של אנשים עם מוגבלות בניידות, שהינם בעלי זכויות חכירה בנכס, או בני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים דרך קבע בנכס וסמוכים על שולחנו של בעל זכויות החכירה ושנכותם הקשה מחייבת אותם לבצע שינויים ו/או תוספות בנכס קיים בהתאמה לצורכיהם, זאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

2.1.4.1.      סך השטחים הפונקציונליים לא יעלה על 50 מ"ר.

2.1.4.2.      המצאת אישור רפואי של מוסד רפואי מוכר, עדכני עד 3 חודשים לפני תאריך הגשת הבקשה, המפרט את מצב תפקודו של המבקש (רופא מומחה של בית – חולים או קופת – חולים, רופא מנהל של מוסד שקומי או ביטוח לאומי).

2.1.4.3.      אישור הבקשה מותנה בהמצאת חוות דעת מרפא בעיסוק או עובד שיקום המפרטת את השטחים הפונקציונליים והעבודות הנדרשות להרחבת יחידת הדיור או התאמתה (הפיכת שטחי שירות לשטחים עיקריים) לצרכי אנשים עם מוגבלות כאמור לעיל, או לחילופין אישור משרד הבינוי והשיכון על פי נוהל "סיוע לשיפור תנאי הדיור למוגבלים בניידותם", או אישור משרד הביטחון.

2.1.5.    תוספת בנייה בתעסוקה

2.1.5.1.      בחכירה מהוונת – הרשות תיגבה דמי היתר עבור תוספת בנייה לתעסוקה בשיעור של 31% משווי תוספת הבנייה.

2.1.5.2.      בחכירה לא מהוונת – שיעור דמי ההיתר יהיה 25% משווי תוספת הבנייה, ודמי החכירה יעודכנו בהתאם.

2.1.6.    תוספת בנייה במוסדות ציבור

תשלום דמי היתר למוסדות ציבור:

2.1.6.1.      בחוזה דח"ש סמלי – אין תשלום.

2.1.6.2.      בחוזה מהוון – ערך התוספת X אחוז הדח"ש X מקדם ההיוון ליתרת שנות החכירה.

2.1.6.3.      בחוזה לא מהוון – ערך התוספת X אחוז הדח"ש.

  1. שינוי ייעוד

3.1.         שינוי ייעוד במגורים ובתעסוקה

3.1.1.    הרשות תיגבה עבור שינוי ייעוד דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש בין ערך הקרקע על פי מלוא זכויות התוכנית התקפה וכל תוספת המבוקשת מעבר לכך על פי תוכנית בנייה מוצעת (בקשה להיתר) אם הוגשה, לרבות תוספת תחנת דלק בהתאם לתמ"א 18 לבין הערך המעודכן של זכויות החוכר כפי שנקבעו בחוזה החכירה המקורי לרבות כל הזכויות הנוספות אם נרכשו לאחר מועד חתימה על החוזה.

3.1.2.    בחוזה חכירה למטרת תחנת דלק (למעט תחנות דלק פנימיות במשבצות חקלאיות) – יינתן פטור מתשלום דמי היתר בגין בקשות לתוספת שימוש להנפקת גז שיוגשו –עד לתאריך 31.12.2020.

3.1.3.    לא ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה"ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק.

3.1.4.    בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרת תעסוקה/תיירות לפי המלצת משרד הכלכלה/תיירות בהתאמה, ניתן לבצע עסקת שינוי ייעוד בכפוף למימוש התנאים המצטברים הבאים:

3.1.4.1.      אישור המשרד הממונה לפיו מומשה מטרת החכירה.

3.1.4.2.      בחלוף 7 שנים מיום חתימת חוזה החכירה.

3.2.         שינוי ייעוד בתעסוקה – מעל 20 דונמים – עתיר שטח – כאשר השימוש בקרקע הוא שימוש אקסטנסיבי 

3.2.1.    לעניין סעיף 3.2 יחולו ההגדרות שלהלן:

בנייה בנייה של מבנה לתעשיה, מבנה טרומי או מבנה קונבנציונלי.
מבנה טרומי מבנה מפלטות טרומיות היצוקות במפעל ומורכבות בשטח.
מבנה לתעשייה מבנה מקונסטרוקציית פלדה מצופה פח שכבתי עם בידוד פנימי, רצפת בטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטור ויועץ קרקע, גג מקונסטרוקציית פלדה, וכיסוי פח מבודד.
מבנה קונבנציונלי שלד מבטון מזוין עם מילוי בלוקים טרמיים, גג מבטון מזוין, ורצפה ובסוס יצוקים מבטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטורויועץ הקרקע.
שימוש אקסטנסיבי שימוש ביחידת שטח בה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא פחות מ – 40% מתכסית יחידת השטח (יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח קטן מ – 40%), כאשר השטח בו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי.
שימוש אינטנסיבי

 

 

שימוש ביחידת שטח בה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא לפחות 40% מתכסית יחידת השטח (יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח הוא לפחות 40%), כאשר השטח בו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי.

3.2.2.    על חלק המקרקעין אשר שונה ייעודו, בו נעשה שימוש אינטנסיבי (יחידת שטח מתוך כלל שטח החוזה אשר בכל מקרה לא תפחת מ – 20 דונמים), יחולו תנאי החלטת מועצה זו.

3.2.3.    השטח אשר שונה ייעודו, בו נעשה שימוש אקסטנסיבי יושב לרשות (כלל שטח החוזה פחות השטח הנזכר בסעיף 3.2.2).

3.2.4.    במקרים חריגים, בהתאם לבקשת החוכר להעתקת המפעל הקיים על המקרקעין למקום אחר, הרשות, בכפוף לתקנות חוק חובת המכרזים ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, רשאית להקצות לחוכר קרקע חלופית לצורך העתקת המפעל. מיקום וגודל הקרקע ואופי ההקצאה יהיו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדית של הרשות. אם תוקצה קרקע חלופית לחוכר, מספר המגרשים אשר יוכל החוכר לרכוש בפטור ממכרז יפחת ביחס לשווי הקרקע החלופית.

3.2.5.    לחוכר תינתן זכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים, מגרשים בתחום התוכנית, מתוך שטח המקרקעין בו נעשה שימוש אקסטנסיבי (כלל שטח החוזה פחות יחידת שטח המקרקעין הנזכר בסעיף 3.2.2) אשר שווים, על פי שומה פרטנית, יהיה עד לאחוז המפורט להלן מהשווי היחסי של המקרקעין המושבים, במצבם לפי התוכנית, ובהתאם לתנאים שלהלן:

3.2.5.1.      הרשות תקבע לפי שיקול דעתה את המגרשים אותם יהיה זכאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז בהתחשב, בין היתר, בשיקולי תכנון, פיתוח ושיווק.

3.2.5.2.      החוכר יהיה זכאי לרכוש מגרשים, כמפורט להלן:

3.2.5.2.1.       מתוך שטח 50 הדונמים הראשונים – 20%.

3.2.5.2.2.       מתוך 50 הדונמים הבאים – 10%.

3.2.5.2.3.       מתוך השטח מעל 100 דונמים – 5%.

3.2.5.3.      מחיר המגרשים אותם יהיה רשאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז כאמור יקבע לאחר שיווק של 40% לפחות מכלל המגרשים הסחירים בתכנית. המחיר יקבע על פי ממוצע משוקלל של המחירים שזכו במכרזים. במקרים בהם לא התבצע מכרז פומבי על שווי הקרקע כדוגמת מחיר למשתכן/דיור להשכרה או פטור ממכרז, יקבע המחיר על בסיס שומה פרטנית.

3.2.5.4.      תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לרכישת המקרקעין יודיע הרוכש האם הוא מבקש לרכוש את המגרשים במחיר שנקבע. לא הודיע החוכר לרשות על בקשתו לרכוש את הזכויות בתוך התקופה האמורה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את המגרשים והרשות תשווקם.

3.2.5.5.      החוכר ישלם דמי חכירה מהוונים עבור רכישת הזכויות כאמור, תוך 180 ימים מיום אישור העסקה על ידי הגורמים המוסמכים בהרשות. עבור התקופה שתחילתה בחלוף 31 ימים ממועד אישור העסקה ועד לתום 180 הימים או מועד התשלום בפועל, המוקדם מבין השניים, דמי החכירה המהוונים ישוערכו בהפרשי הצמדה על פי מדד יוקר המחיה הידוע במועדים הרלוונטיים. לא שולם הסכום תוך 180 ימים, לא יוכל עוד החוכר לרכוש את המגרשים אשר הוצעו לו בהתאם להחלטה זו, והמגרשים ישווקו על ידי הרשות.

3.2.5.6.      החוכר לא יהיה זכאי להנחות הקבועות בהחלטות המועצה עבור רכישת הזכויות במקרקעין, לרבות הנחות אזורי עדיפות לאומית.

3.2.5.7.      החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח לפי הוראות אשר יקבעו על ידי הרשות לעניין זה וכתנאי להקצאת המקרקעין בפטור ממכרז.

3.2.5.8.      מסירת החזקה במקרקעין המושבים לידי הרשות, תהיה כאשר הם פנויים מכל אדם ו/או חפץ ונקיים מכל שעבוד, עיקול, זכויות צד ג' ו/או כל מניעה אחרת לשיווקם, לרבות רישום חכירה ו/או קיום הערת אזהרה או הערה אחרת, המגבילה את העברת הזכות בלשכת רישום המקרקעין.

3.2.5.9.      היו הערת אזהרה, זכות של צד ג', הערה אחרת המגבילה העברת זכויות, או זכות החכירה או השכירות במקרקעין רשומים על שם החוכר או מי מטעמו בלשכת רישום המקרקעין, יהא ביטול כל הערה ו/או רישום כאמור תנאי לרכישת המגרשים.

3.2.5.10.   לצורך ביטול ההערה ו/או הרישום כאמור יפקיד החוכר ייפוי כח בלתי חוזר בידי הרשות. למען הסר ספק, יובהר כי הפקדת ייפוי הכח אינה גורעת מחובתו של החוכר לגרום לביטול רישום זכותו במרשם וכן לגרום למחיקת כל הערת אזהרה או הערה מגבילה אחרת, אם קיימת, מן המרשם.

3.2.5.11.   החוכר יחתום על הסכם השבה, הכולל, בין היתר, הודעה שחוזה החכירה ביחס לקרקע המושבת מבוטל ואין לו התנגדות לביטולו של החוזה ולגריעת השטח ממכסת הקרקע שבחזקתו.

3.2.5.12.   החוכר ימציא את כל האישורים הנדרשים לפי דין, לצורך העברת זכויות בקרקע המושבת, לרבות אישורים בדבר תשלום מיסים, אגרות והיטלים.

3.2.5.13.   למען הסר ספק, כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי דין.

3.2.5.14.   כל תשלום החל על המקרקעין עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח, יחול על החוכר.

3.2.5.15.   אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע אשר בידי החוכר לפי סעיף 3.2.2 החוכר יישא בחיוב.

3.2.5.16.   אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע שתוקצה על פי סעיף 3.2.3, יקוזז החלק היחסי של החיוב מתוך התשלום הנדרש על פי סעיף 3.2.4, ובלבד שבסכום לתשלום לא יפחת מ – 51% מערך הקרקע. הרשות תישא בחיוב היטל ההשבחה בגין יתרת השטח שהושב. אם יושת מס שבח בגין המקרקעין המושבים – תישא הרשות בחיוב.

3.2.6.    אם שינוי הייעוד חל על חלק משטחי החוזה, באופן שלא ניתן לממש את מטרת החכירה ביתרת שטח החוזה שלא שונה ייעודו, יושב כל שטח החוזה לרשות.

3.2.7.    בגין שטחי החוזה אשר יושבו לרשות, יינתן פיצוי עבור השקעות בקרקע במבנים או מתקנים, אשר נבנו לצורכי הפעילות התעשייתית, כדין. הפיצוי יינתן בהתאם לשומה פרטנית אשר תערך על ידי הרשות. החוכר יהיה רשאי להשיג על שומה זו.

3.2.8.    אם חוזה החכירה מהוון, יינתן פיצוי בגין יתרת תקופת החכירה שלא נוצלה.

3.2.9.    שינוי ניצול ו/או ייעוד, פיצול מגרש ייערכו על פי תוכנית תקפה כחוק. במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בעסקה, תאושר עסקת שינוי ייעוד ו/או ניצול טרם מתן תוקף לתוכנית, ובלבד שהופקדה התכנית בוועדה הסטטוטורית. במקרים אלו תידון ותאושר העסקה בהנהלת הרשות.

3.2.10.חוכר המחזיק במספר חוזים, אשר השימוש במקרקעין השונים נעשה לצורכי אותה מטרה והמשרת את אותה יחידת יצור, לעניין החלטה זו יראו את מקרקעי כל החוזים כיחידת שטח אחת, כאשר התנאים המפורטים בהחלטה זו יחולו על כל השטח כאילו מדובר בחוזה אחד על כל השטח.

3.2.11.אם החוכר העביר זכויות בחלק מהמקרקעין, לעניין החלטה זו, יש לראות חלקים אלו ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת.

3.2.12.אם נעשתה עסקת שינוי ייעוד בעבר על חלק מהמקרקעין אשר הוחכרו לחוכר, לעניין החלטה זו, יש לראות את הקרקע ששונה יעודה בעבר ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת, ואת כל עסקות שינוי היעוד כעסקות שנעשו במועד אחד.

3.3.         שינוי ייעוד במוסדות ציבור

3.3.1.    הרשות תאפשר לחוכר שינוי ייעוד ו/או ניצול בנכסים ציבוריים (כהגדרתם לעיל) לגביהם מתקיימים כל התנאים שלהלן:

3.3.1.1.      גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים ובאזורי עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. גודל הנכס יקבע על פי החוזה המקורי.

3.3.1.2.      הנכס שימש ליעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות.

3.3.1.3.      שולמו בגין הנכס דמי חכירה שאינם סמליים (כהגדרתם בהחלטת מועצה 1007 או כל החלטת מועצה אשר תבוא במקומה).

3.3.2.    הרשות תגבה תשלום דמי היתר בשיעור של 41% מההפרש בין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי חוזה החכירההתקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי היעוד.
עד ל 12.09.2018 בשינוי ייעוד ממטרה ציבורית למטרת מגורים שיעור דמי ההיתר יהיה 31% מההפרש בין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי חוזה החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי היעוד. עבור נכס שטרם הופקדה בגינו תכנית לשינוי ייעוד, יימנו שנתיים מיום הפקדת התכנית ועד ל 12.09.2021 (לא יותר מ 5 שנים מיום אישור החלטת מועצה מספר 1487).

3.3.3.    אם נמצא שהשימוש בנכס שונה מהשימוש שנתבקש בבקשה המקורית שאושרה – יחויב המוסד/ החוכר להחזיר את הקרקע והחזקה בו לרשות. אם תחליט הרשות שאין לה עניין בקבלת הקרקע חזרה, יחויב המוסד לשלם 91% מהפרשי ערך הקרקע בין שווי הקרקע בייעוד החדש לבין שוויה הקרקע בייעוד הציבורי, בניכוי היטל השבחה ככל ושולם, ובלבד שהצעת הרשות תאושר על ידי ועדת המשנה.

3.3.4.    לעניין סעיפים 3.3.2 ו – 3.3.3 אופן התחשיב ייקבע על ידי הנהלת הרשות.

3.3.5.    השבת נכסים ששולמו בגינם דמי חכירה סמליים, ואינם נדרשים למטרה הציבורית לשמה הוקצו או אינם משמשים למטרה הציבורית לשמה הוקצו.

3.3.5.1.      ביקש החוכר להשיב לרשות נכס אשר שולמו בגינו דמי חכירה סמליים, אשר אינו נדרש למטרה הציבורית לשמה הוקצה או אינו משמש למטרה הציבורית לשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים.

אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת על פי חוזה החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש על פי מטרת החכירה.

3.3.5.2.      נכסים אשר יושבו לרשות, כאמור בסעיף 3.3.5.1 לעיל, ישווקו על ידה בדרך של מכרזי ייזום – חכירה, בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 987, ככל הניתן שנה ממועד השבתם.

3.3.5.3.      בכפוף לתנאים שבסעיף 3.3.5.4 להלן, תשלם הרשות לחוכר החזר השקעות בשיעור 5% מתוך תקבוליה משיווק הנכסים הנ"ל, לאחר ניכוי חלף היטל השבחה.

3.3.5.4.      התשלום ישולם אך ורק בגין נכסים לגביהם מתקיימים כל התנאים שלהלן:

3.3.5.4.1.       גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים, או 15 דונמים באזורי עדיפות לאומית, כולל.

3.3.5.4.2.       תחילת תקופת החכירה, עפ"י חוזה החכירה, הינה עד שנת 1980 (כולל).

3.3.5.4.3.       הנכס שימש ליעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות.

3.3.6.    השבת נכסים אחרים שגודלם אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזורי עדיפות לאומית

ביקש החוכר להשיב לרשות נכס שגודלו אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזורי עדיפות לאומית, כולל, מלבד אלה המנויים בסעיף 3.3.5 לעיל, בין משום שאינו נדרש לו לשימוש למטרה הציבורית לשמה הוקצה, ובין משום שאינו משתמש בו למטרה לשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים.

אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת על פי חוזה החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש על פי מטרת החכירה.

תמורת השבת הנכסים הנ"ל, תשלם הרשות לחוכר את שווי יתרת זכויות החכירה שהיו בידיו, כפי שתוערך בשומה פרטנית.

3.3.7.    השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזורי עדיפות לאומית, ושינוי יעוד, שימוש וניצול בהם

3.3.7.1.      נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזורי עדיפות לאומית, ואשר אינם נדרשים למטרה הציבורית לשמה הוקצו או אינם משמשים למטרה הציבורית לשמה הוקצו, יושבו לאלתר לרשות כשהם נקיים מכל זכות או חפץ ובכלל זה שיעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת של החוכר או של צדדים שלישיים.

3.3.7.2.      זכות התכנון בנכסים מושבים אשר שטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזורי עדיפות לאומית, הינה לרשות בלבד.

3.3.7.3.      תמורת השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזורי עדיפות לאומית, אשר דמי החכירה אשר שולמו בגינם אינם דמי חכירה סמליים, יקבל החוכר זכויות ייזום בשיעור של 20% משווי המקרקעין ביעוד החדש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%, על תשלום זה תחול הנחת אזורי עדיפות לאומית. יתרת הזכויות, אשר לא יוקצו לחוכר כאמור, יוותרו בידי הרשות וישווקו במכרז פומבי.

3.3.7.4.      מיום אישור החלטה זו ועד לתאריך 31.12.18, חוכר אשר ישיב לרשות נכסים המפורטים בסעיף 3.3.7.3 לעיל, אשר ייעודם למגורים ואשר 20% זכויות היזום להן הוא זכאי הינן בהיקף של לפחות 200 יחידות דיור בבנייה רוויה, יהיה זכאי להנחה במחיר הקרקע לכל יחידת דיור בסך 50,000 ₪, וזאת בתנאי שמתכונת השיווק תעשה בהתאם לכללים הקבועים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל לעניין מחיר למשתכן, למעט לעניין ההנחה בערך הקרקע ובהתאמות הנדרשות כפי שתקבענה על ידי הנהלת הרשות לצורך הקצאת זכויות הייזום בפטור ממכרז.

3.3.7.5.      למרות האמור בסעיף 3.3.7.2 לעיל, רשאית הנהלת הרשות לאפשר לחוכר לתכנן נכס המושב על ידו. אישור הרשות לעניין זה יינתן מראש ובכתב.

עקרונות חלוקת הזכויות שבסעיף 3.3.7.3 לעיל יחולו גם מקום שבוצע התכנון על ידי החוכר.

3.3.8.    על אף האמור בהגדרות, בכלל הנכסים אשר הוקצו למטרות ציבוריות (כמשמעותם בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל) לא ניתן יהיה לבצע עסקות שינוי יעוד וניצול ו/או לאפשר זכות יזום כאמור בסעיף 3.3.7 להחלטה זו, בהתייחס לחלק המקרקעין העולה על 50 דונמים.

3.3.9.    החלטה זו לא תחול על קרקעות לצורכי ציבור אשר הוקצו בחוזים מיוחדים לרשויות מקומיות מכוח תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965.

  1. שינוי ניצול

4.1.         מגורים

הרשות תיגבה דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש בין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי חוזה חכירה תקף או של זכויות הבנייה בהיקף של 160 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) ליחידת מגורים אחת, הגבוה מבין השניים, לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול.

4.2.         תעסוקה

הרשות תיגבה דמי היתר עבור שינוי ניצול בשיעור של 31% מההפרש בין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי חוזה החכירההתקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול.

4.3.         מוסדות ציבור

4.3.1.    הרשות תאפשר לחוכר שינוי ייעוד ו/או ניצול בנכס ציבורי כהגדרתו, ובהתאם לתנאים שלהלן:

4.3.1.1.      שטח ההקצאה אינו עולה על 7 דונמים ובאזורי עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. שטח ההקצאה יקבע על פי החוזה המקורי.

4.3.1.2.      תחילת תקופת החכירה, על פי חוזה החכירה, היא עד שנת 1980 (כולל).

4.3.1.3.      הנכס שימש לייעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות.

4.3.1.4.      שולמו בגין הנכס דמי חכירה שאינם סמליים (כהגדרתם בהחלטת מועצה מספר 1007 או כל החלטת מועצה אשר תבוא במקומה).

4.3.2.    הרשות תיגבה דמי היתר בשיעור של 41% מההפרש בין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי חוזה החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול.

  1. פיצול מגרש

הרשות תאפשר פיצול מגרש רק אם המגרש המקורי הוא מגרש מבונה.

5.1.         פיצול מגרש במגורים – בנייה נמוכה

הרשות תגבה דמי היתר עבור פיצול מגרש בשיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים החדשים שייווצרו עקב הפיצול, (למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית).

5.2.         פיצול מגרש בתעסוקה

5.2.1.    הרשות תיגבה דמי היתר עבור פיצול מגרש בשיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים החדשים שיווצרו עקב הפיצול, (למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית).

5.2.2.    לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה"ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק.

5.3.         פיצול מגרש במוסדות ציבור

לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע המוחכרת למוסדות ציבור.

  1. היטל השבחה

חוכר אשר שילם היטל השבחה (על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965) וכן שילם דמי היתר בגין אותן זכויות, לא יהא זכאי להחזר מהרשות בגין תשלום היטל השבחה.

  1. החלטה זו מבטלת את החלטות מועצה מספר 641, 706, 735, 1500, 1511.
  2. החלטה זו מעדכנת את החלטות מועצה מספר 1487, 1293, 1306.

 

נספח א' – פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר

סימן א' – גדר וקיר תמך

גדר וקיר תמך הקמת גדר או קיר תמך, שלא חלות עליהם תקנות הפטור ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה:
  (1) גובה הגדר או קיר התמך אינו עולה על 3 מטרים מפני הקרקע משני צדי הגדר או הקיר;
  (2) הם אינם בתחום חוף הים אלא אם כן הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך;
  (3) הם אינם בתחום שטח פתוח באופן הפוגע ברצף אקולוגי, מעברים למטיילים ובעלי חיים, אלא אם כן הוקמו לפי תקנה 24 או 25.
גדר המוקמת בידי רשות מקומית  הקמת גדר בידי רשות מקומית, המיועדת לגידור שטח לצרכי ציבור כאמור בסעיף 188 לחוק שלא חלות עליה תקנות הפטור.
גידור בידי גוף המנוי בסעיף 261(ד) לחוק הקמת גדר היקפית של מיתקן תשתית או גדר פנימית בשטח מיתקן תשתית בידי גוף המנוי בסעיף 261(ד) לחוק שלא חלות עליה תקנות הפטור.
סימן ב' – גגון ומצללה
גגון, סוכך מתקפל וסככה במגורים בלבד (א) הקמת גגון שלא חלות עליו תקנות הפטור והוא אינו בולט מקיר המבנה יותר מ – 4 מטרים ויכול שיהיה בעל ביסוס עצמאי.
  (ב) הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) שלא חלות עליו תקנות הפטור.
  (ג) הקמת סככה שלא חלות עליה תקנות הפטור.
מצללה במגורים בלבד הקמת מצללה, שלא חלות עליה תקנות הפטור.
 
סימן ג' – שימוש נלווה למבנה
רכיב עזר למבנה או לשימוש בקרקע הקמה, הצבה או התקנה של רכיב עזר שלא חלות עליו תקנות הפטור.
מיתקן מכפיל חניה הצבת מיתקן מכפיל חנייה על הקרקע במגרש המשמש על פי דין לחניה.

 

שלט  התקנת שלט שלא חלות עליו תקנות הפטור, ובלבד שהוא אינו בתחום חוף הים זולת אם הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך.
מערכת מיזוג אויר התקנת מערכת מיזוג אויר שלא חלות עליה תקנות הפטור, לרבות פתח במעטפת הבניין, ובלבד שתפוקת המערכת אינה עולה על 72,000 btu.
מיתקן הסקה בדירה התקנת תנור הסקה בדירה שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת, שהוא אחד מאלה:
  (1) תנור הסקה בדירה, המוסק בדלק נוזלי לפי תקנים ישראליים, ת"י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור ארובה, ת"י 838 חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ות"י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
  (2) תנור הסקה בדירה,המוסק בגפ"מ או בגז טבעי לפי תקנים ישראליים, ת"י 995: תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי על כל חלקיו, ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם) על כל חלקיו, ת"י 1296:מחממי מים ביתיים מוסקים בגז על כל חלקיו.
  (3) תנור הסקה בדירה, המוסק בחומר מוצק לפי תקנים ישראליים, ת"י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: תנור, ת"י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.
החלפה או שינוי רכיבים בבנין החלפת רכיב בבניין, הניתן להחלפה ברכיב אחר, שלא חלות עליו תקנות הפטור ובלבד שמשקל הרכיב החדש לא יעלה על העומס המותר לפי תקן ישראלי ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים, היה המבנה בנוי מחומרים קלים, לא יעלה העומס על המותר לפי תקן ישראלי ת"י 1556: גגות קלים עם סיכוך רעפים
שינוי חזית שינוי בפתחי חזיתות או במעטפת המבנה.
מכל גז (א) התקנת מכל גז נייח תת – קרקעי, לפי תקן ישראלי, ת"י 158 חלק 1: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): מאגרים (להלן – ת"י 158 חלק1).
  (ב) החלפת מכל גז נייח תת קרקעי, לפי ת"י 158 חלק 1שלא חלות עליו תקנות הפטור וכן שינוי במיקום מכל כאמור.
  (ג) התקנה ראשונה של מכל גז מיטלטל, לפי ת"י 158 חלק 1.
סימן ד' – מבנה טכני
מיתקן ניטור התקנת מיתקן או תחנת ניטור אויר, מיתקן ניטור מים, מיתקן ניטור קרינה או מיתקן ניטור רעש שלא חלות עליו תקנות הפטור, ובלבד שמידותיו אינן עולות על האמור בתקנה 37.
תורן ואנטנה בתחום שדה תעופה הקמת תורן לאנטנה, לרבות אנטנה בתחום שדה תעופה, ובלבד שגובהו הכולל לא יעלה 20 מטר.
סימן ו' – תוספת בנייה למבנה קיים
תוספת ממ"ד למבנה מגורים הוספת מרחב מוגן דירתי למבנה מגורים או הוספת מגדל ממ"דים למבנה פשוט, בשטח המזערי הקבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים),התש"ן – 1990, ובלבד ששטחו אינו עולה על 20 מ"ר ברוטו.
הוספת מרפסת זיזית הוספת מרפסת זיזית (גזוזטרה) ליחידת דיור בבנין פשוט, ובלבד ששטח המרפסת אינו עולה על 14 מטרים רבועים ועומק הזיז אינו עולה על 2.5 מטרים.
סגירת מרפסת סגירת מרפסת מקורה, למעט מרפסת זיזית, באמצעות חומרים קלים.
הוספת מעלית הוספת מעלית לבניין פשוט, לרבות השינויים הנדרשים בבנין הקיים לצורך התאמתו להוספת המעלית.
סימן ח' – עבודות פיתוח והנגשה
ריצוף חצר, הקמת מסלעה ועבודות פיתוח עבודות פיתוח שלא חלות עליהן תקנות הפטור ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 3 מטרים והמסלעה אינה מוקמת על גבי קיר תמך.
עבודות לשיפור הנגישות שינויים בבנין קיים ובחצרו לצורך שיפור הנגישות אליו, כגון התקנת מעלון, התאמת מעברים, והקמת כבש שלא חלות עליו תקנות הפטור.

 

חברות שיווק וקידום