חריגות בניה ועבירות שימוש בנחלות

החלטה 1464, המעניקה לבעלי הנחלות אפשרות להיות בעל חוזה חכירה מהוון לדורות על חלקת המגורים, יצאה לדרך.

כפי שציינתי בכתבה הקודמת, אחת מהדרישות הינה הסדרת ותשלום בגין כל השימושים בנחלה לרבות תשלום בגין השימוש הבלתי חוקי בתקופת העבר. הדרישה מתייחסת להסדרת הבניה הבלתי חוקית, השימושים הבלתי חוקיים וחריגות מגבולות הנחלה .

כיוון שמשאב הקרקע הינו ייקר ערך ובימים אלו אנו עדים לצורך של הרשויות בקרקעות לצורך שיווקם, החמירו הרשויות בפיקוח על כל חריגות הבנייה הקיימות.

רשויות המדינה מתוך רצון לשווק קרקעות לבנייה למגורים, רואות את עתודות הקרקע בנחלות כאחת ממאגרי הקרקע להצפת השוק בקרקעות למגורים, אך דורשות ובצדק לעשות זאת בצורה מסודרת ותקינה גם כלפי בעל הקרקע (כל זמן אין חוזה חכירה מהוון זה רמ"י) וגם כלפי רשויות התכנון  כך שכל בניה תעשה בהיתר, על פי ת.ב.ע תקפה וכן על פי חוק ההתיישבות החקלאית וזאת כדי למנוע בניה ושימושים לא חוקיים.

הבניה והשימושים הבלתי חוקיים מתייחסים למספר רשויות:

1. רשות מקרקעי ישראל.
2. וועדות תכנון ובניה .
3. משרד החקלאות (חוק ההתיישבות החקלאית).

מהם החריגות כלפי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)?

כל בניה שנעשתה ללא אישור רמ"י נחשבת לבניה המצריכה הסדרה ו/או תשלום לרמ"י.

עיקר העברות הנפוצות במושבים הינן בניה במקום אמצעי יצור של המשק שהיו קיימים בעבר וחדלו מסיבות כלשהן להתקיים, לולים שהפכו למחסנים או לצימרים או רפתות ששינו ייעוד ללא היתר . במידה ולא נעשה שינוי ייעוד באישור רמ"י – אלו חריגות בניה שהרשות הגבירה לאחרונה את האכיפה עליהן. הרשות שולחת פקחים שמגישים תביעות הן בדרישה  להריסת המבנים הבלתי חוקיים וכן בדרישת תשלום דמי שימוש או דמי היתר על העבר וההווה, כיום עיקר התביעות הן על 7 שנים לאחור אף שלטענת רמ"י אין התיישנות לעבירות אלו ולכן יתכן שבעתיד יתבעו יותר שנים לאחור.

בניה ללא היתר וללא תכנית ("ת.ב.ע") שמתירה אותה הינה עבירת בניה פלילית, ללא התיישנות. על עברות אלו תובעת רשות מקרקעי ישראל את הריסת המבנים, תשלום דמי היתר וקנסות לתקופה של 7 שנים לאחור. גם בניה ללא היתר כשקיימת ת.ב.ע הינה עבירה פלילית אך לעיתים במקרה זה מסכימה רשות מקרקעי ישראל להסדרה של אותה בניה אך תובעת תשלום דמי היתר ושימוש על תקופת העבר ודמי היתר על ההסדרה.

רשות מקרקעי ישראל הגדירה "שימוש חורג" כשימוש במקרקעין שלא עפ"י תכנית תקפה ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון.

כל בנייה או שימוש שלא נמצא בייעודים שבהסכם שבין רמ"י לבין האגודה או בעל הנחלה ושלא קיבל את אישור הרשות מראש הינה עבירת בנייה או שימוש חורג האסורים על פי רשות מקרקעי ישראל.

רמ"י מאשרת שימושים נלווים בתחום חלקה א' כגון: שימושים נלווים לגידול בעלי חיים הכוללים שירותי טיפול, אחסנת בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים, ליטוף בעלי חיים והתנסות בגידולם, חנות ממכר בעלי חיים וציוד לגידולם, רכיבה טיפולית ולימוד רכיבה כמו כן מתירה רמ"י עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית כגון – ייצור שמן מזיתים, ייצור יין מענבים, ייצור גבינות ייצור מיצים ועוד. רמ"י מתירה פעילות תיירותית וחינוכית.

כמו כן התקבלה לאחרונה החלטה 1458 של רמ"י בדבר שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה, המתירה שימוש בקרקע בתחום חלקת המגורים למטרות לא חקלאיות, לרבות מבני קיט כפרי על פי ת.ב.ע תקפה או אישור לשימוש חורג וזאת בשטח בניה של עד 500 מ"ר.  באותה החלטה מאשרת רשות מקרקעי ישראל להשכיר את הפל"ח אך זאת במספר תנאים המופיעים בהחלטה כגון שהשימוש יהיה שימוש בעל זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי בהתאם לרשימה שנקבעה ע"י הנהלת רשות מקרקעי ישראל.

ועדות הבנייה מפקחות על הבניה בנחלות הן מבחינת השימושים והן מבחינת היתרי הבניה, כל שימוש או בנייה שלא על פי תכנית בניין עיר החלה על הנחלה מהווה עבירה ויכול שתיתבע ע"י הוועדה המקומית שבודקת את הבניה בנחלות ע"י פקחים מטעמה. הפקחים כשלוחי הוועדה רשאים להוציא צווי הפסקת עבודה ותביעה בבית משפט להריסת הבנייה הבלתי חוקית. ניתן לעיתים להוציא אישור בנייה לאחר הבנייה, בדיעבד, אך אם אין ת.ב.ע מתאימה נזדקק לבקשות לשימוש חורג לתקופת זמן מוגבלת ולתשלום היטלי השבחה בגין תקופת השימוש החורג.

מבחינת חוק ההתיישבות החקלאית כל שימוש חורג מהווה עבירה על החוק, מהו שימוש חורג ? השכרת הקרקע לאחר שאינו בר רשות בנחלה גם למטרה חקלאית ולצורך עיבוד חקלאי בקרקע מהווה עבירה על החוק, כמו כן כל שימוש בקרקע חקלאית שלא למטרה חקלאית מהווה עבירת גם על חוק ההתיישבות, לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין על עבירות אלו, באחת מאלו קבע בית המשפט שעל מחזיק הנחלה להשיב את הקרקע שנעשה בה שימוש חורג לרשות מקרקעי ישראל ואף השית על עובר העברה קנס בגובה 50,000 ₪ וכן הוצאות משפט, במקרה אחר בו הפר הנתבע את חוק ההתיישבות גם ע"י השכרת הקרקע החקלאית לעיבוד ע"י אדם אחר, פסק בית המשפט קנס של 40,000 ₪ למפר וכן 30,000 ₪ למושב כמו כן פסק בית המשפט כי הקרקע החקלאית תוחזר לידי האגודה אשר תמסור אותה על פי סמכויותיה בחוק ותעניקם לאחר ובתנאי שהאחר יאושר ע"י רשות מקרקעי ישראל.